אתם פותחים את בית הספר. אתם קובעים את התאריך.
אם אתם מנהל, אתם קובעים את תאריך אבן הדרך למשוואות בשני שלבים. אתם קוראים שני ציונים: עמד או לא עמד.
הכפתור אומר התחילו. הקישור מגיע בדוא״ל. בלי כרטיס. אחר כך אתם קובעים את תאריך אבן הדרך.
בלי כרטיס אשראי לכניסה · השיעור נפתח עם קוד כיתה וקוד סודי · עבודת התלמידים לא משמשת לאימון
מסירת התשובה מסיימת את שיעורי הבית.
ל־3x + 6 = 18 יש פתרון. תלמיד שמקבל x = 4 לא עשה את העבודה. קלטוב לא מוחק את הצעד השגוי ולא כותב את הנכון. הוא שואל איזו פעולה מבטלת את הכפל, וממשיך לשאול עד שהתלמיד שלכם הוא זה שמתקן.
התלמיד מתקן בעצמו
ליד x = 5 מופיע נסו שוב. קלטוב לא מוחק אותו ולא מתקן אותו. את התיקון עושה התלמיד.
הרמז הקטן שמועיל
המורה הפרטי שואל קודם שאלה. אחר כך מצביע על הצעד. אחר כך אומר את הכלל. הוא חושף רק כמה שצריך כדי לשחרר את התקיעות, והפתרון המלא נשאר כבוי.
את השליטה מרוויחים
מיומנות לא מסומנת כנלמדה עד שהתלמיד שלכם פותר תרגיל חדש בלי שום רמז.
הכיתה, במבט אחד.
מסך המורה מציג כל תלמיד, איפה הוא נמצא, ואת הסיבה: איזו טעות חזרה, ומי נשען על רמזים. אתם רואים אם כל כיתה בקצב מול תאריכי אבני הדרך שקבעתם. המספרים למטה הם דוגמה של המסך, לא תוצאה מבית ספר.
שאלות שאתם באמת שואלים
על מה התלמידים עובדים?
על מה שתוכנית הלימודים שלכם אומרת, בסדר שאתם קובעים. בוחרים חבילת תוכנית לימודים, מסדרים את המיומנויות, ונותנים לכל אחת תאריך אבן דרך. חבילת ההשקה היא משוואות בשני שלבים והחשבון שסביבן, כי את העבודה הזאת אפשר לבדוק צעד אחר צעד.
האם זה פשוט ייתן לתלמידים את התשובה?
לא. המורה הפרטי נעצר בדבר הראשון שמזיז את התלמיד. קודם שאלה. אחר כך איפה הטעות. אחר כך הכלל. אחר כך דוגמה פשוטה יותר לאותו דבר. הפתרון המלא כבוי בתרגול רגיל.
מי קובע אם צעד נכון?
בודק צעדים, ולא הנוסח של המורה הפרטי. אותו צעד מקבל תמיד אותו סימון. המורה הפרטי בוחר איך לשאול את השאלה הבאה. הוא לא מחליט אם התלמיד שלכם צדק.
מה המורים שלי רואים?
לא התחיל, בעבודה, סיים או צריך עזרה, ואת הסיבה לכל אחד מהם. הם גם רואים מי נשען על רמזים. כיתה יכולה להפסיק ללמוד בזמן שמספרי ההשלמה עוד נראים תקינים.
מה אני רואה?
אם כל כיתה בקצב מול תאריכי אבני הדרך שקבעתם, מיומנות אחר מיומנות, ואיזו כיתה מפגרת. בדוח בסוף המשימה יש שני ציונים: עמד או לא עמד.
האם התלמידים צריכים חשבונות?
הם פותחים את השיעור עם קוד כיתה וקוד בן 4 ספרות. בית הספר שומר דוא״ל וטלפון, ומורה מאשר תלמיד חדש. הורה יכול לפתוח בית. הוא קובע את תאריכי אבני הדרך למשוואות בשני שלבים ומוסיף את הילד שלו. הילד משתמש באותו לוח. ההודעות נשארות בין שני אנשים בבית הספר. המורה הפרטי לא קורא אותן. העבודה שלהם לא משמשת לאימון.
איך בית הספר משלם?
קודם חודש פיילוט. אחריו אתם בוחרים: חודשי, לפי התלמידים שבאמת עבדו באותו חודש, או פעם בשנה. הבחירה מופיעה אחרי הכניסה.
לאן זה הולך?
המורה הפרטי, בודק הצעדים וכללי השליטה יושבים בנפרד מהשיעורים. מקצוע חדש מגיע כחבילה, לא כשכתוב. המטרה לטווח הארוך היא תרגול מהיסודות לכיוון בעיות ברמת אולימפיאדה.
מתחילים השבוע.
זה הצעד הבא. שיעור ההשקה כבר משוואות בשני שלבים, אז התאריך הוא הדבר היחיד שאתם מוסיפים.
התחילו